בן חנן ושרה-איטקה. נולד בשנת תרפ"ו (1926) בעיירה מיר שבפולין. בן ט"ו היה כשהגיעה מלחמת-העולם השניה לאזור- מולדתו. משה ידע את אשר צפוי ליהודים ולנוער היהודי תחת שלטון הנאצים ולמרות התנגדותם של הוריו עזב את ביתו ונסחף עם זרם הפליטים מזרחה אל שטחי רוסיה הסובייטית. סבל מחסור ורעב בימי-נדודיו עד אשר הגיע לעיר ולדיבוסטוק הסובייטית. התחיל עובד בבית-חרושת והיה למסגר-מכונות. עם סיום המלחמה חזר למיר, אך מצא אותה הרוסה ושוממה. גם מבני-משפחתו לא היה איש בחיים והוא עבר ללודז' כדי לעלות משם לארץ. בפולין הצטרף לתנועת-הנוער "השומר הצעיר" והתמסר במרץ לפעולה בתנועה. אירגן קיבוצי-הכשרה והשתתף בסמינריוני-התנועה. לבסוף עבר לגרמניה ושם נעשה פעיל מטעם תנועתו ב"הגנה" ותחת הדרכתם של שליחי-הארץ היה למדריך מעולה. עם פרוץ מלחמת- הקוממיות דרש לעלות לארץ. מפאת עבודתו והדרכתו האחראית בגיוס הנוער בגרמניה נתעכבה עלייתו עד יוני 1948 - ואז הגיע בראש קבוצת גח"ל ומייד בעלותו ליבשה התגייס לפלמ"ח. יצא עם גדודו לקרבות והשתתף בפעולות רבות של שחרור הנגב. השתתף בכיבוש באר-שבע, מבצע "עשר המכות" והיה בין הצועדים על אדמת-מצרים. ביום א' בניסן תש"ט (31.3.1949) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית- הקברות ברחובות.